נוהל יום ראשון- זה להתחיל לעבוד רק אחרי 11:00.
אין שיחות, אין הודעות, לא מנהלות ולא משהו שקשור לעבודה.
זה הזמן שאני נותן לעצמי להיכנס מחדש אל תוך השבוע.
לעבור ממצב מנוחה למצב עבודה.
לעשות טיול בים, לשתות קפה , להתארגן קצת יותר לאט
זה כמו ה"נודניק" בשעון מעורר שנתתי לעצמי מראש כדי לחזור מספיק לסנטר ולהתאסף בתוכי בחזרה אחרי שחרור של הסוף השבוע.
בחודש האחרון לא הצלחתי להבין למה בערבי יום ראשון אני סחוט כל כך.
מרגיש שהכול בבלאגן, הראש לא נקי ממחשבות, מעט טובע במשימות
וכל דבר שאני מתחיל , לא מצליח לסיים אותו עד הסוף.
הרגשתי שאיבדתי את הסנטר שלי.
וככה במהירות חודש מרץ עבר עד שאתמול בבוקר נפל לי האסימון. בדרכי למפגש של משפחת המים שלי
הבנתי ששכחתי מהנוהל של עצמי
הזנחתי את הכמה שעות הטובות של בוקר יום ראשון שאמור להיות מוקדש
לזמן אישי
וויתרתי על אחד המשאבים היקרים שלי.
היום אני רואה את הדבר כהזדמנות נפלאה
לשפר ולדייק
כדי שאני יוכל לחזור אל אותו נוהל
ואפילו לשדרג אותו